גבולות וסמכות הורית הם נושאים לא פשוטים לביצוע. על אחת כמה וכמה בעת הבידוד המשפחתי ביחד בבית בימי הקורונה, ובעיקר עם ילדי ADHD. גם הימים רגילים כשכולם יוצאים מהבית לעבודה ולבית הספר ולחוגים, נתקלים ההורים בקשיים. שהילד לא מקשיב להם ועושה מה שהוא רוצה. אחרי שביקשו ממנו אינספור פעמים לסדר את החדר ללא הצלחה, הרימו ידיים וסידרו את החדר במקומו. אינסוף ויכוחים מתחילים כל יום מחדש כשהילד לא מצליח לקום בבוקר , ולא להכין שיעורים כשהוא חוזר. לא חשוב כמה פעמים ביקשתם והסברתם, נראה שהילד לא מכבד את דרישתנו כהורים, ואין בבית גבולות ברורים. 

ניתן לראות דווקא בתקופה זו של שהייה ממושכת ביחד, הזדמנות להתחלה חדשה. היכולת להיות נוכח עבור הילד, להציב לו גבולות עם מסגרת ברורה ומשמעת, לתת לו הרגיש שיש מבוגר חזק שמגן עליו - נכונה לכל ילד, אבל משמעותית ומאתגרת במיוחד לילדי ADHD. שדה המחקר הוכיח שילדים עם הפרעת קשב בעיקר עם לקויות למידה וקשיים מוטוריים עלולים להרגיש תחושת כישלון וערך עצמי נמוך ולנסות לפצות בשליטה ובתוקפנות. גם ילדי ADHD שמתנהגים כראוי ורוצים לשמוע בקול ההורים, מתמודדים עם חוסר ארגון, בלבול, פיזור ושכחה, ומתקשים במשימות ובציפיות מהם. יש לא מעט הורים לילדי ADHD שמתמודדים בעצמם עם הפרעת קשב, לפעמים בלי שאובחנו בעצמם. וכך, בשלב מסוים סולחים לילד, מתעלמים כשאינו מכבד את הסדר בבית. לפעמים קורה שהורה אחד עדיין עומד על שלו אך השני כבר מוותר. תנודות אלה גורמות בלבול, מעבירות מסר לא אחיד, ומערערות את הסמכות שלנו כהורים.

בזמן הבידוד הממושך, היממה הארוכה של כולם בבית אחד, לצד נהלים שהולכים ומחמירים, והסתגלות להרבה כללי הזהירות וההיגיינה החדשים, גובר הקושי לשמור על סדר יום קבוע. יש יותר גילויים של אי ודאות, בלבול, חוסר סבלנות, התנגדויות וסרבנות. 

וכך, ככל שעובר הזמן, סוגיית הסמכות ההורית הולך והופך בימי הבידוד לנושא רגיש ומרכזי בגידול ילדי ADHD.  

חשוב להדגיש שהפרעת הקשב אינה נגרמת בגלל החינוך בבית או באשמת ההורים. מקור ההפרעה הוא נוירולוגי, אך למשפחה יש השפעה על היכולת של הילד להתמודד ולפתח יכולות עצמאיות וכישורים.

יש הורים שבגלל בעיית הקשב עוטפים את הילד מדי ומגלים כלפיו סלחנות. אין להתבלבל בין סלחנות לאהבת הילד. היום ידוע שהילד גם המרדן ביותר, זקוק להורים יציבים עם חוסן ו"עמוד שידרה" שמציב לו גבולות כדי להרגיש ביטחון, אהבה ומוגנות. הורה ששולט במצב, שאפשר לסמוך עליו ולפנות אליו בכל בעיה, הורה שמהווה מודל, ונותן כלים להתמודדות עם החיים, האכזבות המשברים בבגרותו. כיום ידוע שהצבת גבולות וחיזוק הסמכות ההורית, מעודדים בסופו של דבר תקשורת רגועה יותר בבית, תמיכה, הבנה ושיתוף פעולה. אך המשימה אינה פשוטה ודורשת התמדה, עקביות וסבלנות. 

כמה עצות איך לחזק את הסמכות ההורית בעת הבידוד בבית:

בחרו משימה ראשונה לילד. למשל- לסדר את המיטה לאחר שהוא קם, או ללכת ללכת לישון בזמן- למרות ודווקא משום שאין מסגרת בית ספר וגן. חשוב שהדרישה תהיה מותאמת לגיל, ליכולות הילד ולשלב התפתחותו. אם הילד מתקשה במשימה, בדקו את מקור הקושי והכינו את הקרקע כך שיוכל לבצע אותה בהצלחה. למשל- מתקשה לסדר את החדר בערב? החליטו על זמן התארגנות בבוקר לאחר ההשכמה. אינו מתרכז בפעילות שבית הספר הכין לו, או שאתם הכנתם לו? מצאו את הפינה הכי שקטה והכי פחות הסחת דעת בבית ותנו לו לעבוד משם. 

הכינו איתם טבלת סדר יום- ילדי ADHD זקוקים שיגרה וסדר יום. אי ודאות ובלבול האויב הגדול שלהם, במיוחד במצב בו גם המבוגרים חשים אי ודאות כמו היום. הכינו איתם טבלה יומית או שבועית ובה זמנים קבועים למשימות היום, לארוחות, למשחק במחשב.  

היו קצרים ומובנים – נסחו את המסר בקצרה באופן שיהיה ברור וזכיר. לא להיגרר לניסיונות שכנוע, ויכוחים, הצדקות והסברים מיוצרים. השתדלו לחזור על המסר באותן מילים, בשקט ובסבלנות כמה שנידרש. חזרה על מסרים היא משמעותית לילדים עם הפרעת קשב. 

היו עקביים- לא לוותר ולא להתייאש גם כשנראה שהילד עוד לא הפנים את הדרישה, וחיזרו עליה שוב. 

שדרו חזית אחידה- לפני שתציבו דרישה לילד, בררו קודם ביניכם, ההורים, מה העמדה בנושא כלשהו. זה בסדר שיהיו דברים שמותר לעשות עם אמא ולא עם אבא וליהפך, אבל חשוב שהמסר יעבור בהסכמה גלויה.  

ערכו חוזה עם הילד- הכינו וציירו ביחד את החוזה ובו הדרישות, לא יותר מ4-5 סעיפים לכל היותר, נסחו בבירור ובקצרה, וחיתמו כולכם עליו. עם מה שכתוב אי אפשר להתווכח. זה הזמן להסביר מראש מה יהיו ההשלכות לחריגה מההסכם.

ההשלכות הם כמובן, עונשים או סנקציות:  

כמובן שאין לאיים בעונש אם אין בכוונתכם או ביכולתכם לממשו, וההשלכות למעשים אמורים להיות ידועים לילד מראש.

קיימים שני סוגי עונשים עיקריים - 1. מטלות- הציבו לו מטלה שהוא לא נדרש לעשות ביומיום בכדי ל"שלם" ולכפר באופן הזה על מעשה או חבלה כלשהי (למשל, תורנות שטיפת כלים). 2. מניעת הטבות – קחו ממנו צעצוע אהוב או את מכשיר הטלפון אותם יקבל חזרה כתנאי להתנהגות טובה.   

חשוב לא לשכוח לתת חיזוקים חיוביים- כשהילד עומד במשימה, מתנהג כראוי, שומר על הסדר, משתדל להיות תלמיד טוב, מוכיח את כישוריו, כישרונותיו ויכולותיו - חזקו אותו על שהוכיח שהוא מסוגל. כך יתחזקו ביטחונו העצמי, תחושת ההערכה העצמית והאמון בנו, ההורים. רק עדיף להחמיא ולשבח במידה. ילד ADHD שמעתירים עליו סופרלטיבים עלול להילחץ מגובה הציפיות ממנו וביטחנו עלול להתערער.   

חיזוק הסמכות ההורית אינה משימה קלה בימי הקורונה. גם בשגרה היא אולי המשימה ההורית המאתגרת ביותר ודורשת תעצומות נפש רבות וסבלנות של ברזל. ראו בתקופה זו הזדמנות להשקעה במשימה זו. מי שיתמיד ויקפיד עליה, ירוויח. בית עם סמכות הורית מאפשר הידברות טובה ורגועה יותר, מעודד את הילד לבדוק ביחד פתרונות לבעיות, ומחזק את האמון ושיתוף הפעולה המשפחתי, גם כשנצא מהבידוד.