כשיצאה המהדורה הראשונה ב-2006, הגישה הרווחת בשדה המקצועי והאקדמי היתה שההפרעה הינה התנהגותית. אני האמנתי תמיד שההפרעה היא בבסיסה אורגנית, ויש לה גורמים ביולוגיים ,ונירולוגים שרובם תורשתיים. בשנת 2013 יצאה לאור המהדורה החמישית שלה-DSM, המדריך האמריקאי הפסיכיאטרי הנפוץ והמקובל בישראל ובעולם לאבחון הפרעות פסיכיאטריות, ושם הוגדרה ההפרעה לראשונה כהפרעה נוירו-התפתחותית ולא התנהגותית. נתקלתי, בנוסף, במחקרים חדשים שנערכו הצביעו על שכיחות גבוהה של הפרעות קשב וריכוז בקרב קרובים מדרגה ראשונה. השינוי בהגדרת ההפרעה כהתפתחותית וגנטית – מתחילים להשפיע על שדה הטיפול והחינוך. 

בהגדרת ההפרעה ב-DSM מופיעים שינויים נוספים, למשל- שההפרעה אינה חולפת לאחר גיל ההתבגרות. היא יכולה להתמתן או לשנות פנים, אך ההבנה שלא מדובר באפיזודה חולפת השייכת לגיל ההתבגרות, משפיעה על הדרך החינוכית והטיפולית בבואנו להנחות את הילד לחיים בוגרים ועצמאיים עם ADHD. בעבר אחד התנאים לזיהוי האבחנה הוא גילוי מוקדם, עד גיל 7. במהדורה המעודכנת עלה גיל האבחון המקסימלי ל-12 . זהו שינוי משמעותי בעיקר לצורך אבחון ADHD מהסוג המופנם, ולא ההיפראקטיבי, שהוא נסתר יותר לעין ומאפיין יותר את הבנות. כמו כן, נאמר כעת שהתסמינים לא חייבים להיות חמורים כדי לאבחן את ההפרעה. מספיק שהם משבשים את התפקוד היומיומי.  

שינויים אלה מעידים שהחברה מגלה כיום הבנה ופתיחות גבוהה יותר להפרעה. דוגמה טובה היא השירות הצבאי. בעבר היו מורידים פרופיל לחיילים עם הפרעות קשב וריכוז המטופלים בטיפול תרופתי. היום הצבא מבין את הערך העצום ומעודדים גיוס בעלי הפרעת קשב וריכוז לתפקידים הדורשים חשיבה יצירתית. 

במקביל, מצביעים מחקרים חדשים שמה שעובד אצל ילד אחד לא עובד אצל אחר- ויש לתפור חליפה אישית לכל אחד. כל אלה השפיעו על דרכי הטיפול, שיטות הוראה המוצעות ואף על ההורות של ילדי ADHD באופן ישיר. ולכן, היה צורך לעדכן ולהרחיב את הספר. 

הספר מתאר מהי הפרעת קשב, מהם סוגי הפרעות קשב, מה תפקיד ההורה, במי מומלץ להיעזר, איך ומתי, מהם הדרכים להקניית מיומנויות וכישורי חיים, דרכי תזונה לחיזוק הקשב והריכוז ולהפחתת ההיפראקטיביות, אבחון קיומן של הפרעות נילוות, כמו לקויות למידה וחרדה, ואיך להבדיל ביניהן לבין ADHD בכדי שהטיפול יהיה יעיל. בספר משולבים סיפורים אישיים של הורים ושל ילדי ADHD החולקים מניסיונם הרב. 

הפרעת קשב נובעת משיבוש בתהליך סינון ועיבוד מידע ובהפיכתו לחומר מחשבה ברור. שיבוש זה יכול להתבטא בקושי להתרכז ולהתמקד בגורם אחד ממגוון גירויים, בקושי להתמיד בהקשבה ובפעולה לאורך זמן, בנטייה לשכוח ולאבד דברים ובקשיי התארגנות וניהול זמן. להפרעה יכולים להיות מאפיינים שונים, היפראקטיביים-אימפולסיביים, או מופנמים. 

אחד הדגשים המרכזיים בספר מתייחס לסמכות הורית ולהתמודדות במשפחה ובבית עם ההפרעה. לאחרונה, מודעים יותר ויותר מורים, הורים ומטפלים לסמכות ההורית והצבת הגבולות כערך מרכזי בחינוך ובטיפול. בקרב ילדי ADHD, מדובר במשימה לא פשוטה. לא קל להציב גבולות, ולהתמיד בכך לאורך זמן כאשר הילד מתמודד עם קשיים בהתארגנות, בתעדוף ובניהול זמן, עם שכחנות, מוסחות, בלבול ופיזור. הורים רבים מספרים על מלחמת התשה מייאשת בנושא הכנת שיעורים וקימה בבוקר. ילדי ADHD רבים מתמודדים גם עם הפרעת התנהגות והתנגדות או עם לחץ וגילויי חרדה. לעתים גם להורים עצמם יש ADHD, וגם הם מתקשים לזכור ולהתארגן. הפרק מנחה בקשיי הורות אלה, החל מדרכים לחיזוק הסמכות ההורית, דרך הנחיה בהתארגנות לבית הספר וסידור החדר ועד יציאה לנופש משפחתי. 

פרק אחר מייחד מקום ללקויות מוטוריות, הפרעה נפוצה בקרב ילדי ADHD, בעיקר אצל בנים. התפתחות מוטורית טובה מעשירה את מגוון ההתנסויות, הפעילויות, הלמידה והיצירתיות של הילד בשנות חייו הראשונות. מחקר חדש המוזכר בספר מצביע על כך שאבחון מוקדם של לקויות מוטוריות יכול לזרז ולגלות בשלב מוקדם את קיומה של הפרעת קשב וריכוז. אבחון לקויות מוטוריות הינו מדיד ומדויק הרבה יותר מאבחון ADHD המורכב, ולכן יש לגילוי מוקדם זה יתרון משמעותי. הפרק כולל מידע על הפרעת קואורדינציה ודרכים לזיהוי התפתחות מוטורית תקינה בשלבי הגיל השונים, משלב הרפלקסים דרך התפתחות התנועות הרצוניות.  

לקות למידה נחשבת להפרעה הנלווית הנפוצה ביותר בקרב ילדי ADHD, והשילוב בין שתי ההפרעות הללו הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר. קיימים מספר דפוסים חופפים בין שתי ההפרעות כמו קשיי התארגנות וניהול זמן, לכן נדרש אבחון זהיר. הלקות מוגדרת כיום כהפרעה, וה-DSM דורש למקד ולהגדיר את סוג הקושי שאובחן בלמידה, ואת חומרת הקושי. מחקרים מצביעים על כך שלקויות הלמידה הנפוצות ביותר בקרב ילדי ADHD הם קריאה וחשבון. הספר מספק מידע על דרכי תגבור ושילוב בבית הספר, השמה במסגרות החינוך המיוחד, ומפרט רשימת הקלות אפשריות בבית הספר בהתאם לקשיים שאובחנו בלימודים.  

שאלת הטיפול התרופתי הוא נושא מרכזי שמעסיק הורים לילדי ADHD. בעידן התחרותי וההישגי של היום, פחתה הסובלנות לחריג, ועלתה צריכת הריטלין ותרופות ממריצות בכדי שהילד יצליח לעמוד בציפיות המערכת. התרופה מבוקשת אך שנויה במחלוקת. מעל 60 שנה שהריטלין נמצא לעמוד בציפיות המערכת. התרופה מבוקשת אך שנויה במחלוקת. מעל 60 שנה שהריטלין נמצא בשימוש ונעשו אינסוף מחקרים בנושא. התוצאה היא, שיש נסיון קליני רב במתן התרופה. מחקרים הראו שהיא נמצאה יעילה ל-70-80% מילדי ADHD, ואילו אצל האחרים היא עלולה להחמיר את הסימפטומים. מה שידוע בוודאות שהיא אינה מסייעת למי שאין לו הפרעת קשב וריכוז והיא אינה יעילה לפתרון לקויות למידה. הספר בוחן את השאלות מתי טיפול תרופתי מועיל, מהו המינון המינימלי הדרוש, כיצד ניתן לעקוב אחרי השפעת התרופה בבית הספר בשעות היום השונות, אלו תרופות ממריצות ולא ממריצות אחרות קיימות בשוק ומה ההבדל ביניהן, ומהם הטיפולים הקונבנציונליים והמשלימים שרלבנטיים להפרעת קשב וריכוז.

נושא שמעסיק את ההורים לא פחות, הם תהליכי האבחון וסולמות הערכה. הספר מפרט את שיטות האבחון המקובלות ביותר בישראל לא את כולם , לצד טבלאות מבחנים על פי גילאים, נותן דוגמאות לסולמות הערכה ומעקב בבית הספר ותפקוד בבית, ודוגמאות לשאלות מתוך שאלוני קונרס אשר אמינים ומקובלים בארץ בתחומים שונים. פרק אחר הפונה לאמהות ולבנות ADHD, מתייחס לבעיות הייחודיות לבנות ADHD בתחומים השונים, ומהווה למעשה תקציר לנקודות המרכזיות שעולות בספרי השני שיצא לאחרונה "מי מפחדת מ-ADHD?". בסוף הספר, מופיע מידעון המרכז כתובות ודרכי התקשרות למוסדות, ארגונים ממשלתיים וציבוריים, פורטלים ועמותות. 

חשוב לי להדגיש שחומר נכתב מתוך תפיסה שלי שמוכיחה את עצמה גם על ילדי האישיים שוב ושוב, שאפשר להתייחס לקשיים שילדינו מתמודדים איתם במציאות היומיומית עם ADHD גם כאל יתרון. בעיני זה מתנת קשב הקשיים מסייעים לפתח חוסן מיוחד בילדים בהתמודדויות החיים, ויש לילדים אלה יכולות יצירתיות וחשיבה מקורית. התפקיד שמוטל עלינו הוא לתמוך, להנחות ולסייע להם לגלות את הפוטנציאל הגדול הטמון בהם.  

"מי מפחד מ-ADHD?" מוקדש לזיכרו של גלעד יעקבי רוזנטל שנפל במערכת צוק איתן. גלעד התמודד עם הפרעות קשב משמעותיות אך לא עשה לעצמו הנחות: הוא סיים בגרות בהצלחה רבה, היה מדריך אהוב בצופים והתגייס ליחידה מובחרת. יהי זיכרו ברוך.