הפרעה בויסות חושי
הפרעה בויסות חושי (SPD)
האם ילדיכם נרתעים ממאכלים במירקמים מסויימים, או מבגדים מחוספסים ?האם הקולות בחדר נשמעים להם רועשים מדי? האור מסנוור אותם מדי? האם הם לא מסוגלים ללכת יחפים על הדשא, או לשחק בארגז החול ? האם הם נרתעים ממגע? ואולי להיפך- אולי יש מצבים בהם הם מתקשים לחוש במגע, בטעם ובריח ? אם קשיים אלה חוזרים על עצמם, משבשים את התפקוד היומיומי, והילד חווה אותם כאיום , יש לפנות ולברר האם הוא מתמודד עם הפרעה בויסות חושי.
מהו ויסות חושי?
ויסות חושי הוא תהליך נוירולוגי המתרחש כאשר מערכת העצבים במוחנו קולטת גירויים ומסרים חושיים מהגוף ומהסביבה. המוח מפרש ומעבד את המסרים והגירויים הללו, בכדי שנוכל להגיב באופן מותאם. מערכת החושים שלנו שאמורה להעביר את הגירויים כוללת את חוש הראייה, השמיעה, הריח, הטעם וחוש המישוש. ובנוסף- את שלושת החושים הבאים:
• החוש הטקטילי –
החוש שאחראי על מגע העור
• החוש הווסטיבולרי-
החוש שאחראי על שיווי משקל ואיזון תנועה.
• החוש הקינסתטי –
החוש שאחראי על תפיסת המרחב ועל התנועה באמצעות השרירים והמפרקים שלנו (כיוון, עוצמה וטווח התנועה).
המערכת החושית מתחילה להתפתח כבר בעובר, עוד לפני הלידה וממשיכה עד גיל שבע בערך, כאשר כל אחד מהחושים מתפתח בקצב אחר. החושים המפותחים ביותר בעת הלידה הם חוש השמיעה ושיווי המשקל (החוש הווסטיבולרי). אחריהם יתפתחו החוש הטקטילי והחוש הקינסתטי (כלומר המגע ותפיסת התנועה). בהמשך- יתפתחו חוש הראייה וחוש הטעם, וישתכלל חוש השמיעה.
מהי הפרעה בויסות חושי?
הפרעה בויסות חושי, Sensory Processing Disorder (SPD) המכונה בעברית גם הפרעה בעיבוד חושי, או באינטגרציה חושית- מתייחסת לקושי לארגן ולעבד את התחושה מהגוף ומהסביבה. כאשר מערכת ויסות חושי עובדת באופן תקין, נהיה למשל קשובים לצליל מנוע של רכב מתקרב ונצליח להתעלם בו בזמן מהחולצה המגרדת, בכדי שנעצור ולא נעבור את הכביש. ילד שמשחק בארגז חול יכול להתעלם מהחול המגרד והזיעה כאשר רוח קלה נושבת ומקררת מעט את העור, אך ילד עם קושי בויסות חושי לא יחוש אותה הקלה: החול ימשיך להציק לו והרוח רק תחמיר את המצב. הוא עשוי להביע את התסכול בכך שיבעט בחול, או יתפרץ על הילדים סביבו, וההרגשה המציקה לא תעבור גם לאחר שהתחושה הפיסית הטורדנית תחלוף.
מהם תסמיני הפרעה בויסות חושי?
1. רגישות-יתר –
כאשר החושים נקלטים בעוצמות גבוהות מהרגיל, והתגובה להם היא מוגזמת. דוגמאות:
רתיעה או בהלה ממגע בלתי צפוי, רגישות לקולות וצלילים (למשל- רשרוש מפתח במדרגות שעשוי להיתפס כרעש בלתי צפוי ולגרום להתפרצות בכי), לקור ולחום, תחושת סינוור או כאב ראש כאשר התאורה נתפסת חזקה מדי, רתיעה ממאכלים עם מירקמים מסויימים (למשל- כאשר הם מתובלים מדי, או כשיש שילוב של אוכל נוזלי ליד מוצק בצלחת), רתיעה גבוהה מהרגיל לתרופות, ריחות מהסביבה שייתפסו כחזקים מדי (למשל- בושם, ריחות של בישול מסויים), רתיעה מליכלוך, פחד להתנדנד ולהסתחרר במתקני שעשועים וחוסר מסוגלות גבוה לקבל טיפול שיניים.
רגישות יתר במגע עם העור תוכל להתבטא ברתיעה מליטוף שנתפס כמכאיב, רתיעה מתספורת ומגזירת ציפורניים, מחפיפת שיער, החלפת חיתול, תו בגד מציק, בדים מחוספסים, ורתיעה ממגע של הגוף עם דשא, חול, דבק, אבק, מים או בוץ.
2. תת-רגישות –
כאשר החושים ניקלטים בעוצמה חלשה ואולי אף בלתי מורגשת ולא יעוררו תגובה (לאוכל לא יהיה טעם, המגע לא מורגש וכו').
דוגמאות:
תת-רגישות בשמיעה:
הילד עלול שלא להגיב כשקוראים לו, או יתקשה להגיב להוראות.
תת-רגישות בחוש הריח:
הילד עשוי שלא להירתע מטעימת חומר ניקוי רעיל.
דוגמאות לתת- רגישות בתחומי המגע, שיווי משקל ואיזון התנועה: כשהתנגשות, נפילה או חבלה אינה כואבת או אינה מורגשת, כשהעדר תחושה גורמת לפספוס מדרגה והיתקלות בחפצים, קושי לתפוס חפץ שנזרק אליך, לא לחוש כשהחפץ נופל, קושי להבחין בין חפצים בעלי צורה שונה, לא לדעת במה אתה אוחז עד שלא תסתכל.
תת-רגישות יכולה להתבטא גם כאשר לא חם או קר לילד כמו לאחרים, כשהוא חש צורך בלפיתת חפץ באופן חזק מדי או בחיבוק חזק מדי, ומתקשה לנהוג בבעלי חיים בעדינות.
3. חיפוש חושי –
צורך בהתנסות חושית בעוצמה גבוהה או מתמשכת בכדי להגיע לויסות חושי. הילד ירצה להסתחרר, לקפוץ גבוה, להגביר עוצמת סאונד, להוסיף תיבול, להתנגש ולהטיח עצמו בקיר, ולרוץ אל מיתקני המשחק המאתגרים ביותר בפארק.
בקרב רבים מילדי SPD יתקיימו באופן משולב גם מצבים של רגישות-יתר, וגם של תת-רגישות. כמו כן, רמת הרגישות החושית שלהם עשויה להשתנות בהתאם למצב הרוח, לשעה ביממה, אם יחוש עייפות או רעב, אם הוא בריא או חולה, ועד כמה הוא עוסק באותו הזמן במשהו מעניין.
ילדים עם נטייה גבוהה לרגישות-יתר, יפתחו צורך בשליטה, יבטאו שינויים במצב הרוח, ויגלו חרדה חברתית. ילדים שיחוו בעיקר תת-רגישות ייראו אדישים או חולמניים ויעדיפו לשחק לבד, ואילו ילדים בעלי צורך בהתנסות חושית יהיו אימפולסיביים יותר.
אבחון וטיפול בהפרעה בויסות חושי
הפרעה בעיבוד חושי נחקרה מעט יחסית וטרם הוכרה כהפרעה נפשית. היא אינה מופיעה במהדורה החמישית והעדכנית של ה-DSM, מדריך ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי המכיל את הקריטריונים לאבחון הפרעות נפשיות ונחשב למקור המרכזי והמקובל ביותר בשדה המקצועי העולמי לאבחון.
ידוע לנו שזוהי הפרעה נוירולוגית, שהגורם שלה עשוי להיות גנטי ומשפחתי, או להיגרם מסיבוכים בהריון ובלידה, ושילדים המתמודדים עם ויסות חושי בלתי תקין הינם אינטליגנטיים כמו חבריהם. כמו שהפרעת קשב וריכוז מושפעת משינויים הורמונליים, כך גם הקשיים בויסות חושי, עשויים לגבור בתקופת ההתבגרות, הריון והפסקת מחזור חודשי, ובתקופות בהן התפקוד הגופני יורד (עם הגיל, או בעקבות פציעה).
נכון להיום, ניתן לאבחן את ההפרעה באמצעות מרפאים בעיסוק (יש מרפאים בעיסוק שעברו הכשרה בויסות חושי המכונה SI, אך הכשרה זו אינה מחוייבת מציאות).
הפרעה בויסות חושי שונה מילד לילד ויש צורך להתאים לכל אחד טיפול ייחודי משלו. בדרך כלל מדובר בתהליך ארוך מועד, שיכול להימשך מספר חודשים ואף כשנה. הטיפול מבוסס לרוב על פעולות משחקיות מהנות ומותאמות לגיל הילדות. המשימות קצרות ומגוונות שמתחלפות כל כמה דקות ובמקרים רבים מומלצת מעורבות ההורים בתירגול בבית.
בתירגול עם ילדים בעלי קשיים בויסות חושי, אני משלבת בדרך כלל אלמנטים אהובים על הילד. נקודת המוצא שלמדתי היא שילד יכול להתמודד טוב יותר עם רגישות חושית מסויימת אם הפעולה משולבת במשהו שהוא אוהב. למשל, אני מבקשת מילד שנירתע ממגע להביא איתו שמיכה אהובה עליו מהבית, והתרגיל כולל גילגול על הריצפה כשהילד עטוף בשמיכה האהובה ומקנה לו תחושה של חיבוק, או למשל, תרגיל משחק תנועה עם קצף שמפו בעל ריח אהוב על הילד לצורך עידון תנועות וויסות כוח.
הפרעה בויסות חושי, ADHD והפרעות נילוות אחרות
להפרעה בויסות חושי יש תסמינים דומים עם ADHD ועם הפרעות אחרות כגון- לקויות למידה, לקויות התפתחותיות, לקויות מוטוריות, הפרעת התנהגות ואף עם אוטיזם.
הפרעה בויסות חושי כמו ADHD יכולה להתבטא בתסמינים כגון מוסחות, בלבול, חוסר ארגון, אימפולסיביות, סף תסכול מהיר ובעיות בתקשורת חברתית.
הורים רבים לילדים עם קשיי קשב וריכוז וויסות חושי טועים לחשוב שאין חשיבות לאבחן האם הגורם לתסמינים אלה נובע מבעיית הקשב והריכוז או מלקות בוויסות חושי, כל עוד הילד מטופל.
ד"ר לוסי ג'יין מילר, מנהלת המרכז למחקר וטיפול בוויסות חושי בבית החולים לילדים בדננור, מהחוקרות המובילות כיום בתחום זה, טוענת שחשוב מאד לאבחן ולהבדיל האם התסמינים נובעים מהפרעת ויסות חושי או הפרעה אחרת. הטיפול התרופתי והסיוע שונה בכל אחת מההפרעות הללו ולא יהיה יעיל ללא אבחון מדוייק. כמו כן, בשדה המחקר והטיפול ידוע שכאשר מופיעות הפרעות משולבות, יש לטפל קודם בהפרעה המרכזית בכדי להצליח לטפל בהמשך בהפרעות הנלוות ולכן חשוב להגדיר מהי ההפרעה המרכזית ומהי הנלווית.
ילדים רבים עם קשיים בוויסות חושי שאינם מטופלים, מאמצים אסטרטגיות התמודדות שגורמות להם נזק. הם לומדים, למשל, איך להסוות את הקושי ולעקוף אותו, במקום למצוא דרכים שיעזרו להתמודד ולהקל על הקושי. למשל, יש ילדים ששחייה לפני פעילות חושית מאתגרת עבורם, הסדירה את הפעילות המוחית שאחראית על החושיים והקלה עליהם.
כפי שאנו יודעים היום שהפרעת ADHD אינה חולפת בהתבגרות, כך ידוע שגם הפרעת ויסות חושי אינה חולפת. אבל בעזרת מודעות ואבחון מוקדם וטיפול נכון- אפשר למתן את התופעה, להסתגל וללמוד לחיות עם הקושי ולפתח חוזקות, ולהתחשב במגבלות חושיות ובחוזקות וכוחות בבחירת לימודים וקריירה.
בכל מקרה, עשויים תסמיני הפרעה בוויסות חושי ובהפרעות המשולבות איתה לגרום לערעור בטחונו העצמי של הילד ובהערכה העצמית שלו, להביא לקשיים בלימודים ובחיי החברה שלו. הזנחה באבחון ובטיפול בקשיים אלה מוקדם ככל האפשר, עלולים להחמיר את הקשיים בבגרות ולאורך החיים.
אבחון מוקדם בגיל צעיר, יסייע להתמודד עם המגבלות מאוחר יותר, ואף לשפר את היכולות באופן ניכר.
Lucy Jane Miller , 2014. "Sensational Kids: Hope and Help for Children with Sensory Processing Disorder (SPD)"
Penguin Random House
Carol Kranowitz and Lucy Jane Miller, 2005. "The Out-of-Sync Child: Recognizing and Coping with Sensory Processing Disorder (The Out-of-Sync Child Series)". Penguin Random House
Ahmad Ghanizadeh. "Sensory Processing Problems in Children with ADHD, a Systematic Review". Published online 2010 Nov 20
Miller LJ, Coll JR, Schoen SA., 2007. "A randomized controlled pilot study of the effectiveness of occupational therapy
for children with sensory modulation disorder". The American Journal of Occuptional Therapy. 2007, No.61 p.228–238
Ghanizadeh A. 2011, "Sensory processing problems in children with ADHD, a systematic review"
Psychiatry Investigation, 2011, No. 8 p. 89–94
SPD Foundation, 2010. " About SPD: Sensory Processing Disorder Explained" published online 2010 Star Center SPD treatment
